אזרחי

המשפט האזרחי הינו תחום מרכזי החולש על קשת רחבה של סכסוכים משפטיים. משרדנו עוסק במתן ייעוץ וייצוג בתביעות מסוג אזרחית הנגררת מהרשעה בפלילים, לשון הרע, תביעות כספיות, הסכמים, חוזים, טיפול בתביעות ייצוגיות ועוד.

אזרחית הנגררת מהרשעה בפלילים:
כידוע, בהליך הפלילי, לבית המשפט סמכות מוגבלת לפסוק פיצוי לקורבנות עבירה, וזאת עד לסך של 258,000 ש"ח.
אם אדם נפל קורבן עבירה לפוגע שהורשע בהליך הפלילי שלאחריו אותו קורבן סבור כי בית המשפט לא מיצה עם הנאשם את כלל הנזקים שנגרמו לו, יש בידי האחרון להגיש תביעה בהליך אזרחי הנקראת, תביעה הנגררת מהרשעה בפלילים.
יוער כי, הגשת תביעה מעין זו, תוגש לא יאוחר מ-90 ימים מיום הפך פסק הדין בהליך הפלילי לחלוט, וזאת על מנת להביא את אותו פוגע - מזיק לדין, ולחייבו לשלם בגין כל הנזקים שגרם לאותו קורבן - תובע.
אם את/ה קורבן עבירה וכן, הסתיים ההליך הפלילי בפסק דין המרשיע את אותו פוגע, אם את/ה מרגיש/ה כי לא פסק בית המשפט לטובתכם, פיצויים ראויים או שאינם משקפים את הנזקים שהסב לכם אותו פוגע, ישנה אפשרות למצות עימו את הדין בהליך אזרחי.

​

משרד עו"ד ענת אלפסי ייצג במקרה בו היה מדובר בנאשם שהורשע ב–26 סעיפים בגין עבירות פליליות חמורות אותן ביצע כנגד קורבנותיו. בית המשפט בהליך הפלילי, גזר עליו, בין היתר, 5.5 שנות מאסר בפועל לצד פיצוי על סך של 25,000 ש"ח לכל אחת מהקורבנות. מאחר ואלו סברו כי הפיצוי שנפסק להן אין בו כדי לשקף כלל ועיקר את הנזקים, הממוניים והן הנפשיים שגרם להן הנאשם, משכך, הוגשה בשמן תביעה אזרחית הנגררת מהרשעתו של הנאשם ובהתאמה לסעיף 77 לחוק בתי המשפט. הנאשם המשיך לזלזל בסבלן של קורבנותיו בכך, שלא נענה להוראות בית המשפט תוך שהתעלם לחלוטין מכתב התביעה שהוגש כנגדו.
משכך, הוגשה בקשה לפסק דין ובית המשפט קבע, כי הנאשם אשר בהליך כגון דא, נקרא הנתבע, ישלם לקורבנותיו 362,000 ₪.
בשולי הדברים נציין, כי גם אם היה מבקש להתגונן נאשם מעין זה, עדיין, בהתאם לעבירות בהן הורשע במסגרת ההליך הפלילי הסבירות כי לא היה ניתן פסק דין שונה משניתן, מאחר והמדובר בהליך בו על התובע להוכיח את הנזק והיקפו, והא ותו לאו.

המדובר בהליך שהינו עוף מוזר בהליך האזרחי, וזאת מהסיבה שבאזרחית רגילה על התובע להוכיח את תביעתו במלואה במאזן הסתברות, ומאידך באזרחית הנגררת מהרשעה בפלילים, על התובע להוכיח אך ורק את הנזק והיקפו ובית המשפט מופטר לדון בסוגיית החבות.
ההוראה הקבועה בסעיף 42 בפקודת הראיות מקנה לממצאים ולמסקנות שנקבעו בפסק הדין הפלילי תוקף של ראיה חלוטה, אשר ככלל איננה ניתנת לסתירה. 
לעומת זאת, בהתאם להוראות סעיפים 42א-42ג בפקודת הראיות, עולה כי רק הממצאים והמסקנות שבהכרעת דין מרשיעה ( לא בגזר הדין) מהווים " ראיה לכאורה " בתביעה האזרחית, אשר לגביהם רשאים – המורשע, חליפו, או מי שחב בחובו הפסוק, להביא ראיה לסתור, " ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין ".
כלומר, בתובענה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים רואים בנתבע כמי שאחריותו למעשים שבגינם הוגשה נגדו התובענה – הוכחה במאזן ההסתברות כנדרש במשפט האזרחי נוכח הממצאים שנקבעו במשפט הפלילי.
נדגיש כי, סעיף 77 (א) לחוק בתי המשפט קובע כי המותב שדן בהליך הפלילי ידון בתיק המתנהל בגינו בהליך האזרחי, מאידך, אין קביעה באופן חד משמעי כי אותו שופט שהרשיע את הנתבע בהליך הפלילי ידון בתיק גם בהליך האזרחי. 

לסיום אדגיש כי, אם חלפו 90 ימים מיום הפך פסק הדין לחלוט בהליך הפלילי ולא הוגשה על ידי הקורבן, תביעה אזרחית הנגררת מהרשעה בפלילים, עוד לא אבדה התקווה, שכן, עדיין קיימת בידי הקורבן אפשרות נוספת והיא, הגשת התביעה על דרך של תביעה אזרחית רגילה. 
מניסיון של משרדנו אשר גם בימים אלו מלווה לא רק קורבנות, אלא, גם את הנאשמים שהינם בבחינת נתבעים בהליך כגון זה, וחשוב שנאמר כי דרך המלך, היא, הגשת התביעה בהליך הראשון כאמור. 

​